(תרגם מאנגלית: יוסף רוזין)

1841

יעקב פרנקפורט, חייט גרמני היה אולי היהודי הראשון שהגיע ללוס אנג’לס. הוא נסע עם הפירמה “פועלי ראולנד”. אם כי הוא מופיע שנית בלוס אנג’לס ב-1847 וכן הוא רשום במיפקד האוכלוסין מ-1850 כתושב שכונת אלכסנדר בל, הוא לא מופיע יותר מאוחר בין תושבי לוס אנג’לס.

1850

קליפורניה התקבלה לברית

מיפקד האוכלוסין האמריקאי סַפַר 15 שחורים, 8 יהודים ו-2 סינים שהתגוררו בנפת לוס אנג’לס. היהודים שהתפקדו היו: יעקב פרנקפורט, 40; מוריס מיכַאֶלס ,19; אברהם יעקובי, 25; אוגוסטין וַסֶרמן, 24; פליקס בַּכמן, 28; פיליפ סוכֶל, 28; יוסף פּלוּמר, 24; מוריס גודמן, 24. כולם רשומים כרווקים. בערך שישית מ-30 ילידי גרמניה במיפקד היו יהודים, רק שני יהודים היו ילידי פולין.

ג’ון פּ. ג’ונס, אחד משמונה היהודים שנבחרו למועצת העיריה בין השנים 1875-1850, נבחר לראש המועצה ב-1870.

מוריס ל. גודמן היה חבר המועצה היהודי הראשון ב-1850 כאשר השלטון המקומי של לוס אנג’לס הפך לעיריית לוס אנג’לס.

1853

שמואל ק. ויוסף לַבַּט הגיעו מניו אורלֶאַנס והיו המבוגרים היהודים הראשונים ילידי ארה”ב בלוס אנג’לס. הם היו סוחרים בבדים ובסידקית. הם גם היו היהודים הספרדים הראשונים בלוס אנג’לס. שמואל ק. לבט היה הנשיא הראשון של האירגון היהודי הראשון שהוקם בלוס אנג’לס. האחים פתחו חנות בשם ” לה טינדה דה כינה” (החנות הסינית) שתוארה כחנות הבדים בון טון בזמן ההוא.

סולומון לַזַרד, סוחר מלוס אנג’לס, שימש לא רק כחבר במועצת העיריה של לוס אנג’לס ב-1853 , אלא היה גם יושב הראש הראשון של לשכת המסחר המקומית.

סלומון נוּניֶיס קַרבַלו, אמן וצלם, ליווה את החוקר ג’ון סי פרֶמונט במסע החמישי והאחרון שלו לקליפורניה. הזכרונות שלו: תקריות במסע והרפתקאות במערב הרחוק.

2 ביולי, 1854

יוסף ניומרק הגיע ללוס אנג’לס וסייע לייסד את החברה העברית לנדיבות (רווחה,סעד) שהוותה אבן הפינה לקהילה היהודית המתפתחת בעיר וזאת לאחר שאירגן את הקהילות בניו יורק ובסט’ לואיס .

כאשר יהדות לוס אנג’לס הכירה בצורך להתארגן במטרה לספק שרותים דתיים, בית קברות יהודי וצרכי סעד, הם קראו לאסיפה ל-2 ביולי 1854. באסיפה זאת הם ייסדו את החברה העברית לנדיבות, האגודה הראשונה לצדקה שנוסדה בעיר. שמואל ק. לבט נבחר כיושב ראש, שַרלס שַכנוׁ- כסגן היושב ראש, יעקב אליאס- מזכיר וגזבר, וס. לזרד וה. גולדברג- נאמנים (מבקרים). חברים בקהילה כללו יהודים גם ממרחק רב כמו סן ברנרדינו עד שהם הקימו קהילה משלהם ב-1861. שמואל ק. לבט נבחר כיו”ר לא רק בגלל שהיתה לא השפה של יליד אמריקה, אלא גם בגלל שהיה לו נסיון דומה כבר בניו אורלאנס.

1854

הריס ניוארק כתב כרוניקה המפורסם בלוס אנג’לס (שישים שנה בדרום קליפורניה
1913-1853 ניו יורק:1926) ומנהיג קהילה (וגם מייסד מונטֶבֶּלו). הדוד שלו, יוסף ניומארק, רב לא מוסמך, החל לנהל תפילות שבת לא רשמיות בלוס אנג’לס ב-1854. הם היו בין המייסדים של החברה העברית לנדיבות. באותה שנה.

1855

האתר של בית הקברות היהודי הראשון, בית הקברות של החברה העברית לנדיבות
(1910-1855), הוקם בשַבֶז רַווין. בעיתון “כוכב לוס אנג’לס” מה-14 באפריל, 1855
דוּוַח “הצעות יתקבלו ביום הראשון של חודש מאי, 1855 לבניית קיר להקפת בית הקברות העתידי (שבז רווין).” הערה: זה כעת האצטדיון של הדודג’רס.

בתור הנשיא הראשון, היה שמואל ק. לַבַּט אחראי למאמצים המקומיים להגן על השם הטוב של היהדות נגד ההתקפה האנטישמית של ויליאם סטאו בבית המחוקקים של מדינת קליפורניה ב-1855. הוא דאג לכך שכֲּתב ההוקעה הארוך והמרשים על סטאו שהכין אחיו העורך דין המבריק, הנרי י. לבט מסן פרנציסקו, יועתק במלואו ב”כוכב לוס אנג’לס” מה-7 באפריל 1855. שמואל לבט נהיה כך ליהודי הראשון שנקט באמצעים נגד השמצה בלוס אנג’לס.

1857

בצורת אזורית השמידה חלק ניכר מעדרי הבקר והובילה לסוף השגשוג של כלכלת הבקר. הביקוש ירד והחלו להביא בהמות לצפון קליפורניה ממיסורי ומטקסס. חוות הבקר נהרסו והאדמות אבדו לטובת הנושים, שרבים מהם היו יהודים.